הצלת הארכיון המרכזי של היהדות הקראית העולמית ברמלה
פתיחת תפריט הנגישות  
דלג לתוכן דלג לתפריט תחומי פעילות
EN|RU
מוקד 24/7 לשירותך בטלפון 1-800-380-000

הצלת הארכיון המרכזי של היהדות הקראית העולמית ברמלה

תאור המקרה: הצלת הארכיון המרכזי של היהדות הקראית העולמית ברמלה
שיטות ההצלה: חילוץ מקצועי של חומר ארכיוני עתיק, ייצוב, חיטוי, ייבוש וסילוק עובש
מנהל הפרויקט: מיכאל מגן- מנהל מעבדת שיקום נייר וקלף במוזיאון ישראל
מנהל החילוץ: אמנון רם
 

"ידידות מופלאה"

 
כבר שנים רבות מתקיים חוזה בלתי כתוב לשיתוף פעולה בין המעבדה לשימור ורסטורציה של מוזיאון ישראל לבין המחלקה להצלת תיעוד של חברת השיקום.
קורה לא פעם שבאסונות בהם מטפלת חברת השיקום  מתעורר צורך בהתערבות מומחים בעלי ניסיון לשימור ורסטוראציה שיודעים לטפל במסמכים עתיקים על גבי נייר , או קלף שנפגעו מאש, חום, או רטיבות או בציורים ופרטי אוסף יקרי ערך שמצריכים יד מקצועית כדי להחזירם למצב בו היו בטרם האסון התרחש.
אנשי המעבדה לשימור נייר וקלף במוזיאון ישראל בירושלים בהנהלת  מיכאל מגן- רסטוראטור בעל ניסיון ומוניטין שהוביל בנחישות ומקצועיות את פרויקט שימור יומנו האישי של האסטרונאוט אילן רמון יודעים לעשות נפלאות עם מסמכים שנפגעו, בין היתר לשחזר טקסטים אבודים, לצקת משטחים שלמים של נייר כדי למלא חללים שנוצרו עקב התפוררותם של מסמכים ואף ספרים שלמים.
פעמים רבות בעבר נוצר שיתוף פעולה בינינו לבין מעבדת המוזיאון, אך הללו היו עבודות בקנה מידה קטן.
באחד מימי אמצע חודש נובמבר 2007 קיבלתי שיחת טלפון נרגשת ממיכאל מגן: מדובר בארכיון המרכזי של היהדות הקראית ברמלה, המקום נמצא מוזנח לאחר הצפה והפרטי האוסף סבלו נזק כבד, ביחד נוכל להתגבר על האסון. סע למקום , תתרשם ואז נדבר.
 

"כתבים מן המרתף"

 
האפלה הטחובה ששררה במרתף הבניין של היהדות הקראית ברמלה השרתה עלי מצב רוח קודר שהזכיר לי קריאתם של כתבי הסופר הרוסי הדגול דוסטוייבסקי.
על פי סימנים שכל מומחה יכול לזהות בנקל ניכר היה שבמקום אירעה הצפה בעבר הלא רחוק-ריח טחב, סימני מים עולים בקירות ומלחים שבצבצו במרווחים שבין אריחי הרצפה. אי שם בסמוך לכותל הרחוק ממדרגות הכניסה למרתף נבנה מחסן בצורת כספת ולפתחו דלת פלדה כבדה עם מנעול צופן וידית פתיחה מרשימה.בעזרת פנסים גיששנו דרכנו ברחבי הכספת. הבחנו בגושים שחורים נטולי צורה, אך לקח לנו זמן מה להבין שאלה הנם פריטי האוסף האחד והיחיד, זה שאין לו תחליף, נכס עולם של העדה הקראית ברחבי תבל, ופשוט נבצר מאיתנו לראותו בשל מושבות העובש הענקיות שמכסות אותו ומכלות בו כל חלקה טובה.
מיד בצעתי מדידות אטמוספריות וכן מדידות לחות משקלים בפריטים כך- הנחתי שעשויים מנייר. תוצאות המדידה היו מפחידות, 75 עד 85% לחות יחסית בחלל הכספת ובנייר לחות משקלית בשיעור 16 עד 18% .
דבר אחד היה ברור, יש לפעול ללא דיחוי.
 

 "עלייה לרגל"

 
בחרדת קודש עברתי בשערי מוזיאון ישראל.
מעבדת השימור של המוזיאון נחשבת בין הטובות מסוגה בעולם.
מיקומה הגיאוגרפי, בצומת דרכים של תרבויות ותקופות היסטוריות הרות גורל חייב את אנשיה להתמחות במגוון רחב של טכניקות שימור שנותנות מענה לצרכיהם של מרבית המוזיאונים והאספנים הפרטיים בישראל.
אני בדרכי לפגישה עם מיכאל מגן- מנהל המעבדה לשימור נייר וקלף. בקרוב נחליט ביחד על שיטת החילוץ והייצוב של פריטי האוסף וביחד נכתוב תוכנית מפורטת לשלה הראשוני שלב החילוץ וההצלה.
וכך הוחלט:
החומר יתועד על-ידי רישום וצילום, יעבור חיטוי ראשוני, ייארז בצורה מקצועית ויועבר לייצוב בהקפאה בטמפרטורה של   -18ºC  במקפיאים מיוחדים.
החומר יישאר בהקפאה עד שתגובש תוכנית עבודה שכוללת גם את עבודות השימור.
תוכנית העבודה וההיבטים הכספיים תוצג על ידי בפני נשיא המועצה העליונה של היהדות הקראית העולמית מר אברהם כהן ביחד עם שאר חברי המועצה שיתכנסו במיוחד למטרה זו בעיר אשדוד בתאריך מאוחר יותר. 

"חור שחור"

חברי המועצה העליונה של היהדות הקראית קבלוני בסבר פנים יפות.
איש מהנוכחים לא שיער שמצב הפריטים גרוע כל-כך, ויתרה מזאת שתיעוד המורשת הקראית מזה דורות נמצא בסכנת הכחדה מוחשית.
פירטתי באזני הנוכחים את תהליכי הטיפול השונים במסגרת שלב החילוץ וההצלה שקודם לשלב השימור והרסטוראציה. איש מהם לא, מצמץ למשמע עלויות העבודה הצפויות, 40,000 בני העדה הקראית בישראל כבר התנסו בעבר במבצעים מיוחדים למען קהילתם שהצריכו גיוס סכומי כסף גדולים. גם הפעם יעמדו במשימה.
פני הנוכחים הביעו שאלה כאומרים: היש בכלל אלטרנטיבה ? מה האלטרנטיבה שלכם שאלתי.
"חור שחור" קבע הנשיא בפסקנות , אם לא נטפל ומיד נאבד את החומר לעד.
 

חילוץ וייצוב

יום תמים נמשכה אריזת המסמכים.
משנסתיימה מלאכת האריזה והתיעוד הקפדניים הועברו המסמכים למקפיאים שהוכנו מבעוד יום שם הם עתידים לשכון למעלה מחודש עד שיחל הטיפול לקראת שלב השימור. בכך תם שלב החילוץ והייצוב, מעתה ואילך יכולים המסמכים לשהות בהקפאה זמן ארוך ככל שצריך, עד שייאסף הסכום הדרוש למימון הטיפול היקר שיכשיר את הפריטים לקראת השלב הבא- שלב השימור.
 

כך טופלו המסמכים

 
הפשרה וייבוש איטי של כל קבוצת פריטים באחת מהשיטות הבאות: "תרמו-וואקום", פריז –דריי, חדרי ייבוש עם תנאי אוויר מבוקרים.
אחסון הפריטים בתנאים אטמוספריים קבועים למניעת המשך צמיחת עובש.
קטילת עובש באמצעות מתיל ברומייד ( המשרד להגנת הסביבה הורה על הפסקת שימוש בחומר זה החל ב- 2011 ) בתוך בועת פוליאתילן אטומה
איסוף דגימות תפטיר ועובש ושליחתן לבדיקה ביולוגית במעבדה בארצות הברית שמתמחה בכך.
ניתוח תוצאות בדיקות המעבדה על ידי פרופסור צבי שבת התוצאות העידו על קטילתו המוחלטת של העובש.
סילוק קפדני של נבגי עובש ותפטיר באמצעים שונים תוך הקפדה על היגיינה סביבתית ושמירה על בריאות.
טיפול בדפי ספרים שנכתבו ביד ברמת הדף הבודד.
בדיקה חזותית של משטחים שטופלו באמצעות מכשור אופטי מיוחד.
הבטחת איכות סופית, אריזה מקצועית והעברה למקום אחסון בירושלים משם יועבר החומר למשמרים וכורכים. 

סיכום

שיתוף פעולה בין מצילים למשמרים מתאפשר בזכות ניסיון וידע מצטברים כמו-גם סבלנות רבה והצמדות קנאית לכללי העבודה ושלביה תוך הפגנת "דרך ארץ" לחשיבות ההיסטורית של הפריטים בהם מטפלים.
 
על אף הכמות הקטנה יחסית של הפריטים הסתיימה העבודה במחצית חודש אפריל 2008 סה"כ כחמישה חודשים, פרק זמן שמעיד על גישה סבלנית ושקולה. תהליך השימור והרסטורציה עתיד להימשך כנה תמימה טרם שהפריטים יחזרו למקום משכנם הקבוע.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
השירות של בלפור העולמית במחיר השתתפות עצמית - לבדיקת זכאותך אנא השאר פרטים