עובש בספרייה המרכזית - מכון וויצמן
פתיחת תפריט הנגישות  
דלג לתוכן דלג לתפריט תחומי פעילות
EN|RU
מוקד 24/7 לשירותך בטלפון 1-800-380-000

עובש בספרייה המרכזית - מכון וויצמן

תיאור המקרה: הצלת 30,000 כרכים שנוגעו בעובש ספרייה המרכזית – מכון וויצמן
אופן ההצלה: הוצאת הכרכים, הדברה, סילוק עובש וטיהור המבנה
הטיפול:שאיבת נבגים והדברתם
מנהל פרויקט ההצלה: אמנון רם  2009-2010   

איינשטיין מעבר לזגוגית

באמצע שנות השלושים של המאה העשרים בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה,העתיק פרופסור אלברט איינשטיין ביחד עם בני משפחתו את מגוריו למעון האחרון בחייו ליד אוניברסיטת פרינסטון בניו-ג'רסי שבארצות הברית.

האגדה מספרת שבאחד מלילות הקיץ המהבילים נדדה שנתו של הפרופסור המהולל,כנראה בגלל החום הרב ששרר בחדר בו ישן,איינשטיין שכב במיטתו ,ניסה להירדם אך לא הצליח,ניגש לחלון וניסה לפתחו,אך הדבר לא עלה בידו,ושוב מהחלון למיטה,מהמיטה לחלון עד שפקעה סבלנותו ,נטל אחת מנעלי הבית ובתנועה נמרצת הטיח לעבר הזגוגית,מיד נשמע נפץ זכוכית נשברת ואיינשטיין,שחש בן רגע הקלה שב אל מיטתו וחיש קל נרדם וישן שנת ישרים. עם בקר שהקיץ משנתו הביט אל הספרייה שהייתה בחדר ולהפתעתו גילה שברי זגוגית רבים למרגלותיה,מבטו נע מהספרייה לחלון,מן החלון לספרייה אינו ביו מה קרה שם. החלון היה סגור ושלם,אך זגוגית הספרייה מנופצת לאלפי רסיסים.
 
בשריפה שאירעה בשנת ,2003 בבית ויקס- הספרייה המרכזית של מכון וויצמן למדע בבית ויקס נותרה כוננית הספרים המזוגגת של אלברט איינשטיין ללא פגע. יש לדעת שספריית ויקס מהווה משכן לאוספים נדירים בהם האוסף של ספרים בנושאי היסטוריה ופילוסופיה של המדע, עבודות מסטר ודוקטורט שנכתבו והוגשו על-ידי סטודנטים בוגרי המכון ואוסף התדפיסים הנדיר של פרופסור אלברט אינשטיין, בהם פרסומים של מדענים בעלי שם עולמי כמו נילס בוהר, אנריקו פרמי, חיים וויצמן, הרמן וויל ורבים אחרים
 
ספריית ויקס נפתחה ב1958 כספריה הראשית של מכון וויצמן למדע. בספרייה שכנו אוספים בעלי ערך מדעי והיסטורי. האוספים השונים צמחו וגדלו במרוצת השנים והגיעו להיקף של כ-150 אלפי כרכים. למרות שהתקבלה החלטה לבזר את הספרים לספריות המשנה שבמכון על-פי דיסציפלינות מדעיות שונות הוסיפה ספריית ויקס לשמש כמרכז לכל מערכת הספריות וכמושב המנהלה והסגל המקצועי שעוסק ביום-יום ברכש, בעדכון ובתחזוקה של האוספים, באיסוף מידע מודפס ואלקטרוני ובהפצתו לספריות בפקולטות השונות.

כך חולפת תהילתו של עולם 

לפני כשלוש שנים כשמגמת הדיגיטציה בספריות הלכה והתרחבה ונסיבות כלכליות החלו משפיעות על החלטות מדעיות ומקצועיות הוחלט באופן דרסטי למדי לצמצם את מספר הכרכים בספרייה ולהעמידו על 30,000 כרכים בלבד. וכאילו לא-די-בכך,החליטו לשים קץ לתור הזהב של הספריות המרווחות והמפוארות ולדחוס את כרכי הספרייה בבניין קטן בן 200 מטרים רבועים בלבד. האכסניה החדשה של ספריית ויקס הועברה לבניין על-שם פרומר,הכרכים שכנו בקומת הקרקע ומשרדי הספרניות וההנהלה בקומה שמעליו. 
 
 כדי למצות את מלוא הנפח המצומצם מלכתחילה נרכשו כונניות מסוג קומפקטוס שבתוכן סודר חלק הארי של כרכי הספרייה
לבניין החדש תוכננה מערכת חימום אוורור ומיזוג אוויר שפעלה בכל שעות היממה. הספרנים והמשתמשים חלקו את אותו חלל עם הכרכים,מצב זה אינו מומלץ בגלל השפעות הדדיות שכרוכות באקלים הפנימי של הספרייה.
בחודש אוקטובר 2009 קיבלתי טלפון מחדווה מילוא (כיום מנהלת הספרייה) אז סגניתה של אילנה פולק  -מנהלת הספרייה ב-26 השנים שחלפו אליה התוודענו בעת שטיפלנו בנזקי השריפה בשנת 2003 .

סוגרים את הספרייה ומייד !!!

"גילינו עובש בספרייה" אמרה חדווה,ומלשונה התכליתית והעניינית אפשר היה להבין שאי-אלו כרכים נפגעו מעובש והדבר מהווה מטרד אסתטי ותו-לא,אולם משהגעתי ימים אחדים אחר-כך לביקור בספריה גיליתי לתדהמתי שעל חלק הארי של הכרכים,בעיקר אלה שמאוחסנים בקומפקטוס ניתן להבחין במושבות עובש בצורות ובצבעים שונים. יותר משהייתי מוטרד מהנזק הפוטנציאלי לכרכים הטרידה אותי בריאותם של הספרניות ושל המשתמשים שמבלים שעות על-גבי שעות בחלל הספרייה.
מיד התקשרנו לממונה על הבטיחות של המכון והורינו לו להכריז על סגירת הספרייה לאלתר ואיסור מוחלט על שליפת כרכים מן המדפים.
 
לאחר שהובטח שהספרייה סגורה לעובדים ולמבקרים נקטנו בפעולות לעיכוב התפשטות העובש על-ידי הפחתת הלחות באמצעות ייבשנים ובנוסף,הפעלנו מכשיר לטיהור אוויר שמצויד בסדרת מסננים בתוכם בין השאר מסנן HEPA שלוכד חלקיקים שעולים בגודלם על 0.3 מיקרון  ביעילות של 99.97% . התפלגות גודלם של נבגי העובש שנע החל ב-2 מיקרון ועד 100 מיקרון. 

העובש-יותר מסוכן ממה שחושבים

רוב בני האדם אינם מודעים לסכנה,מגלים בורות ביחס אליה,או נוקטים הכחשה לגבי הסיכונים החמורים שצפויים כתוצאה מחשיפה לנבגי העובש. ישנם אלפים רבים של סוגי עובש,אך בין אלה ה"פורצים את הגדר" ופולשים לבית המגורים ניתן למצוא את האלטנריה ואת הקלדוספוריום שהם הסוגים הנפוצים ביותר בתוך הבית ואף מחוצה לו. אספרגילוס,פניצילום,הלמינטוספוריום,הפיקוקום,פוסריום,מוקור,ריזופוס ואארובסידום אף הם נפוצים למדי.
הנחשבים כמסוכנים ביותר הנם הקיי-טומ-יום והסטכיבוטריס צ'רטרום, המייקוטוקסינים (רעלנים מטבוליים) שעובשים אלה מייצרים עלולים לפגוע קשות במערכת החיסונית של גוף האדם.
הבעיה העיקרית שמתעוררת עקב תפוצת המייקוטוקסינים הנה שאין אפשרות לדעת מה מידת הנזק שהם גרמו לבריאותו של הנפגע,אלא בשעה שזה כבר מאוחר מכדי להציע טיפול כלשהו. לפיכך, יש חשיבות רבה למנוע חשיפה ולו קצרה ביותר של אדם בכל מקום שמריח מעובש,או שניתן לראותו, כמו-גם טחב.
אם יש חשד שבמבנה כלשהו קיימים תנאים מיטביים להתפתחות עובש,ניתן לשלול אפשרות של המצאות עובש על-ידי ביצוע בדיקות אוויר. מחירן של  בדיקות כאלה עשוי להיות גבוה, אך כשמדובר בחשש למחלות כה קשות אין מקום לחיסכון. יש בישראל מעט מעבדות שמתמחות בניתוח תוצאות הבדיקה,אך ניתן לשלוח דגימות למעבדות בארצות הברית על-פי הנחיות מפורטות שמפורסמות באינטרנט על-ידי אותן מעבדות.
מייקוטוקסינים שמרחפים באוויר עלולים לפגוע בבריאות בני האדם. לעיתים אין האנשים מודעים לעובדה שהם שואפים אל-תוך דרכי הנשימה שלהם ספוֹרות (נבגים) של עובש,עד שלפתע הם חולים מאוד בלי דעת מדוע. אחרים מפתחים תגובות אלרגיות מזעריות לעובש בלתי רעיל,אך ברגע שהם מתרחקים מהאזור "הנגוע",יש סבירות גבוהה שהם יחלימו,ואולי תישארנה תופעות לוואי שוליות. 

נכנסים למנהרה שאור בקצה

בפגישה עם מנהלת הספרייה וסגניתה וכן עם הממונים על הבינוי והבטיחות במכון וויצמן פרסנו את תוכניתנו המקיפה לטיפול בכל כרכי הספרייה,הוצאתם בצורה מבוקרת ומסודרת ,אריזתם המתועדת ואחסונם בתוך מכולות ימיות ותחזוקתם בתנאי אוויר מבוקרים באמצעות יבשנים.
להפתעתנו, התקבלה החלטה להתחיל לעבוד ללא דיחוי נוסף.
 
למקום הובאו שמונה מכולות ימיות שהצבתן בקרבת הספרייה גררה שיחות ארוכות עם מחלקת הגינון של מכון וויצמן  שדאגו לגורלו של כל עץ ופרח שעמדו בדרכן של המכולות.
בצמוד לספרייה הוקמה סככת עבודה ובתוכה נבנה מערך שיקום שכלל עמדות עבודה עם מסננים מיוחדים להבטחת בריאותם של העובדים ולמניעת ניגוע חוזר של כרכים בנבגי עובש.

עבודות ההצלה מתחילות

שלב אחר שלב
  • תחזוקת הספרייה בתנאי אוויר מבוקרים על-ידי הפעלת ייבשנים ותפיסת נבגים לפני תחילת העבודה ובמהלכה.
  • אבחון מייקו-טוקסיקולוגי של סוגי העבשים  ואבחון היקף הניגוע על-ידי רופא תעסוקתי.
  • בדיקה מקצועית של מערכת מיזוג האוויר ובחינת השפעה אפשרית על התפתחות הנגע.
  • שלילת אפשרות של חדירת מים לחלל הספרייה מצנרת בקומה עליונה ,או עקב כשלים באיטום (בדיקות לחץ,צילום תרמי)
  • אריזה מקצועית של כרכים/כתבי עת תוך ביצוע שאיבה ראשונית של עובש נראה לעין. האריזה נעשתה באמצעות מכלי ארכיון מקרטון,תוך רישום קפדני של סדר הכרכים על-גבי המדף.
  • סילוק/גריעה של כרכים על-פי רשימות של הספרייה.
  • העברת הכרכים לאחסון במכולות בתנאי אוויר מבוקרים בקרבת הספרייה.
  • טיפול רמדיאלי במבנה הספרייה בפיקוח רופא תעסוקתי
  • חיטוי כל הכרכים באמצעות מתיל ברומייד בתוך המכולות.
  • הסרת עובש וסילוקו באמצעים ידניים ובסיוע  מברשות עדינות ושואבי אבק "מרוסנים" בסיווג HEPA  (High Efficiency Particulate Arrester
  • הבטחת איכות והמשך אחסון הכרכים בתנאי אוויר מבוקרים עד החזרתם לספרייה.
  • בדיקות רפואיות סופיות והחזרת הכרכים למקומם המדויק במדף בעזרת צוות הספרייה. 

חוזרים לשגרה

כדי שהעובש לא יחזור חלילה,הוחלט לשפר את מערכת האוורור והמיזוג על-ידי התקנת ציוד נוסף שיבטיח תנאים אטמוספריים נאותים בחלל הספרייה.
 
התבקשנו על-ידי אנשי המכון לחוות את דעתנו המקצועית בנושא ולהמליץ על-סמך ניסיוננו על תנאים אטמוספריים שמתאימים לא רק לכרכים,אלא גם לספרנים ולקוראים ששוהים בתוך חלל הספרייה. המלצותינו התקבלו ויושמו במקביל להחזרת הכרכים למקומם.
 
לאחר כשלושה חודשים מהיום בו התחלנו את עבודתנו,משדרת ספריית מכון וויצמן עסקים כרגיל.
השירות של בלפור העולמית במחיר השתתפות עצמית - לבדיקת זכאותך אנא השאר פרטים